תגידו לי, מה אתם רוצים שאני אחמיא לעצמי בכוח? אני לא כזה בקטע… (אולי קצת)
אבל וזה אבל מאוד חשוב… (ככה אמא חושבת) שעל מנת שתקבעו איתי סיורים וטיולים אני צריך לכתוב קצת מה עשיתי בעבר ומי אני… אז, לעניינו.
אני נהוראי, בן 25 וב-19.06 אני אהיה בן 26 (אלוהים ישמור).
בשנה האחרונה, פתחתי חברת תיירות בקורפו אחרי שנתיים שעבדתי בחברת התיירות המשפחתית בסלוניקי.
ראיתי אלפי לקוחות, הייתי במאות סיורים ומה הבנתי בתכלס?
מה המטיילים הישראלים באמת רוצים. וב-17.02.2025 כשהגעתי לראשונה בקורפו עם אבא שלי, אני לא אשכח איך הרגשתי בצעדים הראשונים שלי אחרי הנחיתה,
הרגשתי מאוהב, כאילו הכל נכון, כאילו הכל מדויק, כמו אהבה ממבט ראשון.
ועם אהבה שלי, וניסיון של אבא שלי עם יותר מ-20K מטיילים ישראלים, הרגשתי ביטחון מלא להשקיע את כל החסכונות שהיו לי — יותר מ-50K — על פיתוח הטיולים, הסיורים והכרת האי.
והאמת, חשבתי בהתחלה שזאת הייתה השקעה גרועה, ולמה? כי לא ראיתי ביצבוץ של הצלחה,
ובמשך 4 חודשים שבהם העליתי 300 פוסטים, וקיבלתי לייקים מאמא וסבתא רותי (אין כמו סבתא בעולם) בתכלס, לא קיבלתי שום פנייה. ועד שהתחילו הסגירות — ה-מלחמה עם איראן הכתה בי כמו סטירה.
וחוץ מזה שהבנק שלי נכנס למצב חיטוב, הנפש שילמה בתשלומים של חוסר תקווה ומשמעות, הרגשתי 0.
כי אבא תמיד אמר לי, ״נהוראי, סופרים את הכסף בחדר מדרגות… אם לא מתאים תמשיך הלאה, אולי ללימודי הוראה?״
נשבע לכם שכל אטום בגוף רצה לוותר עד שפתאום כל מה שבניתי התחיל להתעורר, ויום אחרי יום הסיורים התחילו להתמלא. וב-11.07 הגיע הסיור הראשון של 12 ישראלים, ושלושה חודשים משם עברו דרכי יותר מ-1000 מטיילים ישראלים.
ועכשיו? אחרי מלא כישלונות, מלא ביקורת, מלא חוסר ביטחון, מלא הצלחות ועם הבנה מלאה שבתכלס?
לא כזה אכפת לי באיזה הרכב אתם מגיעים לקורפו — אולי עם המשפחה, אולי עם הבני זוג, אולי עם הבעל, אולי לבד…
מה שאתם צריכים לדעת שכשתכנסו לקבוצת הפייסבוק שלי תבינו לבד —
שזאת ההחלטה הכי הכי חכמה שתעשו לגבי בקורפו…
אולי אתם חושבים שזה מוגזם, אבל זאת האמת.